אוכלי חינם

החתולה די מפונקת ותמיד רוצה אוכל טרי, אז צריך לזרוק את מה שנשאר מהישן. אבל במקום לזרוק לפח אנחנו שמים את זה על מעקה המרפסת, כי יש מי שבאים לנשנש. והיום הזה היה אוסף של צרעות. והן היו כל כך עסוקות שהיה ממש קל לצלם אותן ממש מקרוב.

פורסם בקטגוריה דבורים וצרעות | עם התגים | כתיבת תגובה

עוד כמה מבקרים מזדמנים

מזג האוויר בתקופה הזו מתעתע — יום אחד חמסין ויום אחר ממש קריר. ומצד שני גם אוכלוסיית האורחים משתנה — פעם זבוב ופעם פרפר. הנה היבול של התקופה האחרונה. מפתיע כמה הרבה הצטברו בלי ששמתי לב.

אחד המפתיעים נראה בהתחלה כמו מעין זבוב שעמד על הרשת של החלון מבחוץ. אבל היה בו משהו משונה, אז הלכתי מסביב לראות מה הוא באמת. וכשצילמתי והסתכלתי על ההגדלה היה ברור שהוא ממש לא זבוב, עם דגם שחור-לבן על העורקים בכנפיים. לקח רגע להבין מה הוא כן: ציקדה מקבוצת Cixiini. הספקתי רק תמונה אחת לפני שהיא החליטה שהיא לא רוצה כל כך הרבה תשומת לב והסתלקה משם.

עוד באותו היום היה עוד אורח קטן על החלון במטבח, הפעם מבפנים. זו הייתה דרוזופילה (זבוב תסיסה), אבל מהסוג המנוקד. העלתי אותו עם זיהוי אפשרי לאתר iNaturalist, מה שהוביל לדיון עם לורין טימאוס שהסביר את ההבדלים בין מינים דומים. מסתבר שהתמונה מהצד הייתה חשובה, כי רואים בה שאין שם כתמים בהירים על הבטן. פסק הדין הסופי: זו Drosophila hydei.

שלושה ימים יותר מאוחר היה עוד זבוב בגינה, שריחף במקום בין שמש לצל. הריחוף זיהה אותו בתור רחפן, והחלטתי לנסות לצלם אותו במעופו. התוצאה לפניכם — גוף מרחף באוויר בלי כנפיים שאותן כמעט לא רואים… אבל מסתבר שזה מכר ותיק, Syritta pipiens.

עוד בתקופה האחרונה יש שפע של פשפשים קטנים על החוטמיות בבוסתן. אלה ככל הנראה פנדור הכותנה, Oxycarenus hyalinipennis. הם נוטים לבוא בזוגות שעסוקים באתם יודעים מה, ודי משעשע לראות אותם מנסים להתחמק תוך כדי כך שהם מחוברים זה לזו ופונים בכיוונים הפוכים.

כל זה לא הכין אותי לסגה של הנמלה במרפסת ביום חמישי שעבר. היא צדה את עיני כי הייתה לה בטן גדולה ועגולה יחסית מופרדת מהחזה, מה שנתן לה צורה שונה מהנמלים שאני רגיל לראות. וגם היו לה שלושה פסים בהירים בולטים על הבטן. אז היא פשוט נראתה שונה וחדשה. למרבה הצער היא גם הייתה מאוד תזזיתית, ולא עצרה כמעט לרגע — או ליתר דיוק רק לרגעים קצרים, בדיוק פחות ממה שאני צריך כדי למצוא אותה בעינית של המצלמה ולפקס. כך זחלנו ביחד על רצפת המרפסת זמן לא מבוטל, תוך צילומים בלתי פוסקים, שרק מיעוטם יצאו חדים ומוצלחים במידה סבירה. אני חושב שזו מלכה שאיבדה כבר את הכנפיים (הכתמים הבהירים בצידי הגוף הם איפה שהן היו מחוברות) ומחפשת מקום להקים קן חדש ולהטיל מיליונתלפים ביצים (ולכן הבטן התפוחה והפסים בין הלוחות). העליתי לאתר iNaturalist שהציע שאולי היא מהמין Tetramorium. נראה מה המומחים יגידו. עדכון:ארון סטול מציע שהוא מה"קומפלקס" של Tetramorium caespitum. קומפלקס זה מצב שיש כמה מינים קרובים שלא ברור אם הם באמת שונים ואיך להבחין ביניהם.

בהמשך היום ישבתי על הספסל מול הגינה וראיתי על הפרחים הצהובים שבדיוק התחילו לפרוח משהו קטן. זו הייתה חיפושית. לא ממש ברור איזו, אבל iNaturalist (שוב) הציע את הסוג Listrus. בספר החיפושיות הגדול אין את זה, אבל כיוון שאין לי הצעות יותר טובות, בינתיים זה מה שהיא.

בינתיים, בתוך אותם פרחים צהובים, היו גם נמלים ג'ינג'יות ממש ממש קטנות. והן התחבאו בבסיס של האבקנים בעומק הפרח, כך שהיה ממש ממש קשה לצלם אותן. הנה מה שיצא. אולי זה מהסוג Plagiolepis, אם כי המין היחיד שמופיע בספר הנמלים שלי הוא שחור. אחרי יום באתר iNaturalist, אמת קולינס-סוסמן אישר.

וזה לא נגמר כאן. בחזרה בבית נקראתי לבוא לראות את העכביש הזה. הדבר הכי דומה לו שמצאתי הוא צלוב-שן (Dysderidae), שאמור להיות קל לזהות לפי הציפורניים הארוכות והצלובות שלהם, אבל למרבה הצער אצלי בתמונה לא רואים שם כלום, ואי אפשר לדעת אם זה סתם מוסתר או פשוט לא שם. עדכון: אניה יונגהאס, באמצעות אתר iNaturalist, טענה ש-6 עיניים בעיגול מושלם הן סימן מובהק לסוג Harpactea — שאכן שייך למשפחת הצלובשניים! מעבר לכך, גיליתי שלפי קטלוג העכבישים העולמי (כן, יש דבר כזה) יש רק שני מינים מוכרים מהארץ. אז כתבתי למי שזיהה את השני (עד 2008 היה מוכר רק מין אחד!) והוא אמר שלדעתו זו דווקא קרובת משפחה מסוג אחר, Dasumia crassipalpis. אבל כדי להיות בטוח צריך להסתכל להם באברי המין תחת מיקרוסקופ.

במרפסת, לעומת זאת, הסתובבה על הרצפה צרעה קטנה. לא ממש הצלחתי לברר מי היא. יש לה כנפיים, אבל קצרות, ועשה רושם שהיא לא ממש מסוגלת לעוף איתן — רק לנפנף כשהיא מנסה לטפס על הקיר. בשאר הזמן היא הסתובבה על הרצפה, וכמו הנמלה שלפניה, כמעט בלי לעצור כדי להצטלם. גידי פיזנטי הציע שאולי היא מהמשפחה Bethylidae. זו משפחה שעוד לא פגשתי נציגים שלה עד כה.

ומה עוד חסר לנו? שמתם לב שלא היה כאן אף עש? אז ברגע האחרון ממש הופיע בחניה המודד היפה הזה, ולמרבה השמחה גם היה קל לזהות אותו — Pseudoterpna coronillaria. באופן כללי האזור המקובל עליו הוא ספרד ואיטליה, אבל הוא כבר נצפה גם כאן. התת-מין המקומי נקרא Pseudoterpna coronillaria halperini, או מודד הלפרין.

פורסם בקטגוריה דבורים וצרעות, זבובים ויתושים, חיפושיות, נמלים, עכבישים, פרפרים ועשים, פשפשים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

אופסי

בגדול אני מנסה להעלות תמונות של יצורים חדשים באופן שוטף. מה שמונע את זה לפעמים (או לעיתים קרובות) זה חוסר זמן, ובפרט חוסר זמן להגיע לזיהוי. וכך קורה שיש מי שנשכחים ולא זוכים להכרה הראויה.

זה מה שקרה לעכביש הזה, שצולם בתחילת אוקטובר 2021. עד כמה שאני זוכר זיהיתי אותו בתור בן משפחת המברישניים, אבל התלבטתי לגבי מי בדיוק, ואולי הוא בכלל משהו אחר. יותר מאוחר, כשהתחלתי להעלות תמונות ל-iNaturalist, זיהיתי אותו בתור Olios suavis, שמופיע בקטלוג העכבישים של עמיר ויינשטיין. אבל עדיין הוא נפל בין הכיסאות ולא זכה לחשיפה בבלוג.

עד עכשיו.

אגב, מה שנראה כמו תמונה יפה על רקע שמי לילה שחורים היא לא ממסע בין כוכבים. הוא פשוט עומד על דלת הזכוכית למרפסת, ורואים מאחוריו חושך, ועל הזכוכית יש קצת אבק…

פורסם בקטגוריה עכבישים | עם התגים | כתיבת תגובה

מעופפים אחרים

כשאני מסתכל על הבלוג הזה מה שתופס הכי הרבה נפח הם העשים. יש לנו חניה בבניין שמוארת בלילה, אז הרבה באים לשם, ומדי פעם הם גם קופצים לבקר בבית. ויש המון מינים שונים שלהם. אבל לפעמים יש גם יצורים מעופפים אחרים, ובפרט ציפורים. ובמעבר על תמונות משנה שעברה מצאתי שתיים שהיו קצת לא איכותיות אז לא פרסמתי אותן, אבל לצורך התיעוד — וכיוון שהן לא חזרו למקצה שיפורים — הרי הן כאן.

הראשון היה דרור הבית. אני זוכר אותן מילדותי בתור אחת הציפורים הכי נפוצות, אם כי כיום נראה שהתואר הזה שייך לצוצלות, לפחות אצלנו בבית (על הצוצלות אני אכתוב בהזדמנות אחרת).

השני היה פשוש. גם זו אמורה להיות ציפור מאוד נפוצה, אבל כאמור לא אצלנו בבית. אז אנחנו מודים לזו שעשתה אצלנו לפחות סיבוב קצר.

פורסם בקטגוריה ציפורים | עם התגים | כתיבת תגובה

עוד כמה ימים ועוד כמה עשים

בעונה הזו יש הרבה מבקרים מכל מיני סדרות שונות, חרקים ואחרים. ובכל זאת מדי פעם יש נטייה שיצטברו דווקא עשים. כמו בימים האחרונים.

זה התחיל עם מודד דהוי למדי, שפתאום היו הרבה ממנו גם בחניה ואפילו בתוך הבית. אני לא לגמרי בטוח אבל נוטה לחשוב שמדובר ב-Idaea determinata.

על הרשת של הדלת למרפסת היה בוקר אחד עש קצת פחות דהוי עם דגם שאמנם מסתפק בגוונים של חום, אבל לפחות יש גוונים שונים. זה כנראה Synaphe morbidalis.

ובחניה היה גם העשנור היפה הזה, המוכר (למי שמכיר) בתור Hypsopygia costalis.

פורסם בקטגוריה פרפרים ועשים | עם התגים , | כתיבת תגובה

העונה ממשיכה

מאי זה כרגיל חודש שיא של מבקרים למיניהם, אבל זו שנה עמוסה ואין לי ממש זמן לצאת ולתעד במרץ. אבל למרות זאת מפעם לפעם אני נתקל במישהו בבית והוא (או היא) מסכימים לחכות עד שאביא מצלמה. ולפעמים לא צריך לחכות: הטחבית הקטנטונת והחמודה הזו זחלה לה על רצפת חדר העבודה ליד הדלת לגינה, מטר וקצת מאיפה שאני יושב מול המחשב. במבט ראשון לא הייתי בטוח שהכתם הקטן הזה באמת זז, אבל כשהשתכנעתי שכן, הגיוס לצילום היה מיידי. זה Venezillo parvus שכמותה כבר ראיתי פעם, אבל זו הצטלמה יותר יפה.

או לחלופין אני בכל זאת יוצא לפוש מעט בבוסתן, ורואה חדקונית קטנה על קוץ. לפי השוואה עם תמונות חשבתי שיכול להיות שהיא Larinus minutus, אבל סמואל בראון מניו זילנד טען (באתר iNaturalist) שלא, והיא מהסוג Bangasternus. כיוון שעושה רושם שהוא מבין בכאלה אקבל את דעתו.

מי שכן חיכתה שאביא מצלמה היא הנפרוטומה הזו שנתקעה אצלנו בבית. אני חושב שהיא Nephrotoma appendiculata.

אין הרבה אמיתות השנה משום מה, אבל על האחת הגדולה שיש היה עדר של עוריות. אלה חיפושיות קטנות במיוחד עם דגמים שונים שמציינים מינים שונים. היה קשה לצלם אותן כי הן התחבאו מתחת לפרחים, אז ניערתי קצת כדי שיפלו לי על היד. זה גם היה בעייתי כי די מהר הן החליטו לעוף משם. אבל אחת נקלטה בדיוק ברגע ההמראה. הימני עורית צבעונית (Anthrenus delicatus), השמאלי בוודאות Anthrenus verbasci, והאמצעי אולי גם רק יותר כתום.

היו גם מגוון יצורים קטנים על החוטמיות שגדלות ופורחות במרץ (הרבה שנים אספנו זרעים מכל מיני חוטמיות שראינו ופיזרנו בבוסתן; הרושם הראשוני היה שזה לא עוזר וכלום לא נקלט וגדל, אבל מסתבר שזה הצליח אפילו יותר מהמשוער – רק חבל שרובן וורודות ולא בצבעים אחרים). למשל הפשפש היפה הזה, Closterotomus putoni.

על חוטמית אחרת היו כמה זוגות של חדקונית החלמית (Malvaevora timida) שהיו עסוקים בהקמת הדור הבא.

ולסיום, על הרצפה במרפסת נצפה עש קטן וחמוד שיצא לדרכו בבוקר בלי קפה ובלי להסתרק. המחושים השעירים במיוחד יחודיים. לקח קצת זמן למצוא מהו, כולל לעבר על כל המשפחות של עשי-מיקרו באתר העשים של אירופה וצפון אפריקה (יש כמה עשרות). כמובן שהוא היה במשפחה האחת לפני האחרונה. קבלו את Ochsenheimeria taurella, ובפרט — לפי אותן שערות על המחושים — נקבה.

פורסם בקטגוריה זבובים ויתושים, חיפושיות, סרטנים, פרפרים ועשים, פשפשים | עם התגים , , | תגובה אחת

עוד מבקרים

פסח זה כידוע שבוע שלם, אז למרות שאני אמור לנצל את הזמן להשלים כל מיני פערים שהצטברו ודורשים טיפול, אני מתפתה לצאת עם מצלמתי בידי כדי לתעד את המבקרים בגינה ובבוסתן. ככלות הכל הרי עכשיו זה שיא עונת התיירות. החלק הפחות מלהיב הוא אחר כך לנסות לברר מי הם היו. משום מה הם לא באים לעשות צ'ק אין מסודר עם תעודות, אז אני צריך להתחיל לחפש אותם ברחבי האינטרנט. זה, בין היתר, מה שגרם לעיכוב בפרסום. וגם הדברים שדרשו טיפול והתעקשו קבל עדיפות על פני פרסום בוק לחרקים.

למשל הזבוב הזה שנצפה בבוסתן בשבת שעברה שעברה. די סתם זבוב, אם כי עם די הרבה שערות על החזה. העליתי את התמונות גם לאתר iNaturalist, ובין הזיהויים שהוא הציע היה הסוג Leucophora. מבין ההצעות זה היה הכי משכנע, אבל כדי להיות יותר בטוח העליתי גם לאתר הזבובולוגים העולמי. ג'ון קאר הסתכל על זה והסכים על המשפחה, אבל לא על הסוג. אבל הוא גם לא הציע משהו אחר. אז בינתיים אנחנו קצת תקועים.

ביום שני בחול המועד נפגשתי עם החיפושית הבאה, בממשק בין המרפסת לגינה. היא שחורה, מה שהוביל להשערה שהיא שחרורית (סתאאם, יש המון חיפושיות שחורות, אבל זאת התאימה גם מבחינת הצורה הכללית). זה לא משמח כי השחרוריות הן המשפחה שהכי קשה לזהות והרבה פעמים נשארים עם הזיהוי שהן שחרוריות ולא יותר. הפעם הייתי אופטימי, כי חשבתי שהצורה שהכנפיים התחתונות מציצות לה החוצה בצורה של שני שפיצים קטנים היא בטח סימן זיהוי טוב. אבל כנראה זה לא באמת סימן כללי אלא דפקט של זו שהייתה אצלי בגינה. בכל רחבי האינטרנט לא מצאתי עוד מקרה כזה. אז כל מה שיכולתי לומר בשלב הזה היה שהיא כנראה אותו הדבר כמו אחת הקודמות שפגשתי באותה עונה לפני 5 שנים. כדי לנסות להתקדם העליתי אותה לאתר iNaturalist, ומיקל גייזר ממוזיאון הטבע בלונדון הציע שהיא שייכת לסוג Omophlus. זה היה קצת מפתיע כי הסוג הזה מתאפיין בחיפושיות עם כנפי חפייה אדומות-חומות ולא שחורות. אז חיפשתי עוד ומצאתי מאמר משנת 2019 על המשפחה הזו מהאזור שלנו, ושלחתי את התמונות עם סימן שאלה לכותב, ולדימיר נובאק. והוא ענה שלא רק שזה נכון, אלא שבאופן ספציפי מדובר ב-Omophlus syriacus נקבה.

סביב תלתן הארגמן שפרח במרץ הסתובבו די הרבה דבורים. אני חשבתי שאלה מדרוניות בדומה לזו המתה שהייתה בבית כשבוע קודם לכן. אבל אחיק דורצין אמר שהן מהסוג Melitturga ממשפחת האנדרניים.

תוך כדי שיטוט וצילום תפס את עיני משהו מרפרף קטן שעבר לידי ונחת על פרח של לשון הפר. הספקתי צילום אחד מטושטש ואחד חד וכשניסיתי לשנות זווית הוא ברח. מסתבר שזה היה עש קטנטן ויפה. מעבר לזה שהוא מיקרו-עש אין לי באמת מה לומר עליו.

בנוסף לכל רמשי החוץ, גם בבית היה חדש. בחמישי ראיתי משהו קטן תקוע באמבטיה. זו הייתה טחבית, והיא נראתה שונה מהטחביות הרגילות שיש אצלנו לפעמים. מיד נשטפתי בפרץ אופטימיות שאת זו נוכל לזהות. זה לקח קצת זמן, אבל בסוף מצאתי אצל דוד גרנט (שעוסק ככל הנראה במסחר וגידול של כל מיני חיות "מחמד" כמו נחשים) דף עם מגוון איזופודים (סרטנים שווי רגליים) כולל זה שהיה אצלי. אבל חיפוש ברשת העלה שספק אם זה נכון, כי רוב התמונות שעלו בהקשר של השם שהוא נתן היו לא ממש אותו הדבר. במהלך החיפוש מצאתי גם קהילה ברדיט עם לא פחות מ-16,614 חברים שעוסקת באהבת איזופודים ואיך לגדל אותם, אז העליתי שאלה גם שם. אחרי כמעט יום ומעל 500 (!) צפיות הגיעה התשובה — כנראה שזה Proporcellio vulcanius.

עדכון — בשיטוט בתיקיה של שנה שעברה מסתבר שכבר צילמתי כזה ב-11.9.2021, אבל לא זיהיתי אותו. הנהו.

בחזרה בחוץ, היה אחד שהיה קל לזהות אבל היה עדיף שלא. זהו הקפנודיס האפל, שכשמו כן הוא – עדיף לא להיפגש איתו, בעיקר לא על עץ שחביב עליך ממין השקד ודומיו. במקרה שלי היה אחד על השקדיה הקטנה (שצריך להפסיק לקרוא לה כך כי בינתיים היא גדלה די יפה, לפחות כל עוד זחלי הקפנודיס לא עושים בה שמות) ולא פחות מ-4 על העוזרר הקטן-קטן (שהוא אכן עדיין קטן אבל עובד על לגדול במרץ).

ובעודי מתעסק בקפנודיסים המרושעים נחת לידי הצרצר הזה. תיעדתי אותו עם קפנודיס ביד אחת ומצלמה ביד השנייה. אתר iNaturalist מציע שהוא אולי מהסוג Eumodicogryllus. אחרי עיון קצר החלטתי שאכן אולי.

פורסם בקטגוריה זבובים ויתושים, חיפושיות, סרטנים, פרפרים ועשים | עם התגים , , | תגובה אחת

קטנטונת שאיבדה את דרכה

לרוב אנחנו מוצאים בבית מיני רמשים קטנים, אפרוריים, ולא ממש מזוהים. אבל לפעמים יש רגעים של נחת. למשל כשהמניפנית המאוד חמודה הזו נמצאה באמצע השטיח בסלון. מיד לקחנו אותה לסשן צילומים, ושחררנו בחוץ בתקווה שתתחמק מהחתולה.

פורסם בקטגוריה זוחלים | עם התגים | כתיבת תגובה

טריטוריה מובחרת

לא נדיר שיש לנו שחרורים שמסתובבים בירכתי הגינה ומחפשים מעדנים בין העלים היבשים. אבל כרגיל הם די חששנים וקשה לצלם אותם — והם צודקים, לאורך השנים כמה מהם קיפחו את חייהם בכפות החתולות שגם הסתובבו שם. אבל השבוע הייתה קצת מהומה בגינה, וכשיצאתי לבדוק הסתבר שיש שם שני שחרורים זכרים (לנקבות אין מקור צהוב כזה יפה) ועשה רושם שהם רבים על הטריטוריה. אני רואה בזה מחמאה שהם חושבים שהגינה שלנו שווה לריב עליה. בכל אופן, הם היו מספיק עסוקים בזה שהם לא רצו לברוח מיד כשבאתי, וכך הצלחתי סוף-סוף להנפיק תמונות יחסית טובות.

פורסם בקטגוריה ציפורים | עם התגים | כתיבת תגובה

מבקרים לחג

עכשיו זו העונה, אז לרגל החג אני מרשה לעצמי לפוש קצת מעמל יומי ולצלם קצת רמשים, למרות שהרוב הם מבקרים חוזרים שאני כבר מכיר. למשל לשון הפר התחיל לפרוח שוב, ומיד התאספו סביבה הבומבילים והתחילו לדחוף את החדק הארוך שלהם פנימה. בירורים מצביעים שאולי זה Bombylius cinerascens.

או עוד ערסלנית אחת, שכמותה כבר תיעדתי רבות, אבל הפעם התווספה גם תמונה מלמעלה שבה רואים לה את הבטן כשהיא תלויה מתחת לעריסת הקורים שלה.

לשמחתי בנוסף לכל אלה היו גם שני משפכנים קטנים שבנו את הרשתות שלהם אחת ליד השנייה. הם לגמרי שונים מהמשפכנים הרגילים שנפוצים אצלנו — הם והרשתות שלהם הרבה יותר קטנים, והצבעים הרבה יותר עזים אבל בלי דגמים. הם גם מאוד תזזיתיים ופחדנים, אז הייתי צריך לבוא כמה פעמים עד שהצלחתי לתעד אותם בצורה סבירה. עזר שאחד מהם בדיוק תפס משהו לאכול, מה שחייב אותו לצאת מהמשפך שלו. לא הייתי בטוח מה זה, וחשבתי שאולי Agelena labyrinthica צעיר. שלחתי כמה בירורים, אבל לא קבלתי תשובה.

עדכון: כמה שבועות מאוחר יותר הוא גדל, ולפי הדגם המסתמן זו כנראה Lycosoides coarctata נקבה.

יום אחרי המפגש הראשון עם העכביש ההוא, בתוך הבית ובפרט בחלון המטבח, היו שתי דבורים. הראשונה היא מלקטה, דבורה טפילית שחורה.

השנייה הייתה כבר מתה, ונחה לה על גבה על אדן החלון. מסתבר שזה שהדבורה מתה ממש מקל על צילומים מכל הצדדים — אף פעם בעבר לא הגעתי לפירוט וחדות כאלה. אני חשבתי שאולי זו מדרונית ארוכת-פיסה, אבל שלחתי תמונות למומחים לבדיקה, והתשובה הייתה שלא. אבל הסכימו שהיא מדרונית (Anthophora). עדכון: הגעתי לאחיק דורצין שעוד יותר מומחה לכאלה והוא זיהה אותה בתור Anthophora dufourii.

פורסם בקטגוריה דבורים וצרעות, זבובים ויתושים, עכבישים | עם התגים , | כתיבת תגובה