מציאות ישנות

ממשיך לשוטט בתיקיה של 2020 ולמצוא שם דברים תוך כדי העלאה לאתר iNaturalist. הנה מקבץ שהצטבר.

נתחיל עם החיפושית הזו. בהתחלה חשבתי שזו Oedemera flavipes המוכרת, אבל בוריס בושה מגרמניה הפנה את תשומת ליבי לכך שהרגליים הקדמיות במין הזה בהירות יותר בגוון כתמתם, וכאן הן לא. אז זו מישהי אחרת מהסוג Oedemera. היא הייתה על נורית בבוסתן ב-13.4.2020.

בדיוק חודש מאוחר יותר היה זבוב בצללית על עלה. לא עשיתי איתו כלום כי לא ברור שאפשר לזהות אותו, אבל מערכת הזיהוי האוטומטי של אתר iNaturalist הציעה שהוא מהסוג Hydrotaea, וזה נראה אפשרי, אבל באתר הזבובולוגים דווקא העדיפו את הסוג Fannia. מצד שני הייתה גם מי שטענה שאכן אי אפשר לזהות כלום מהתמונות האלה.

באותו היום צילמתי גם יתוש טיגריס, שלא מאוד מעניין, אבל אחרי שהוא התמלא בדמי הוא נחת בכבדות על הרצפה, וכשצילמתי אותו שם עבר לידו משהו ממש ממש אבל ממש קטן. כל כך קטן שהיתוש היתמר מעליו כמו פיל. אז צילמתי גם את הקטן. אני חושב שזו אקרית מהסדרה Oribatida. ריי פישר מהאתר אישר.

ועדיין באותו היום וגם באותו המקום צילמתי את הטחבית הזו. שאילתא בפורום האיזופודים של רדיט הובילה לזיהוי בתור Agabiformius lentus. ואז כשהעליתי ל-iNat זה היה גם הזיהוי האוטומטי שהוא הציע.

יותר מאוחר במאי נלכד בעדשת המצלמה העש הקטן הזה. אם אני (בעקבות הזיהוי שהציע iNAT) צודק, זה Phereoeca uterella, שהוא עש קטן (obviously) שהזחלים שלו מסתובבים כשהם גוררים בית קטן איתם. אבל זה לא עש הבגדים נושא הנרתיק הרגיל, אלא מין אחר, שהבית שלו לא בהכרח מסיבים, ויש לו צורה מורחבת באמצע – מה שמאפשר לזחל להסתובב ולצאת גם מהקצה השני.

ובחזרה לחיפושיות: לקראת סוף מאי צפיתי בקטנה החמודה הזו. הייתה כזו כבר בשנת 2016, וזיהיתי אותה בתור מה שזיהיתי, אבל עכשיו כשהעליתי ל-iNat המומחה האיטלקי קבע שבעצם מדובר בבן דוד קרוב אחר, ובפרט ב-Clanoptilus assimilis. אני כמובן מקבל את הדין.

חלפה שנה

המבקר האחרון בשנה שעברה היה זבוב שעמד על דלת הזכוכית למרפסת מבחוץ. אז יש תמונה שלו דרך הזכוכית – מלמטה נגד האור. כשניסיתי לצאת לראות איך הוא נראה מזוויות אחרות הוא עף לו, אז זה מה יש. באופן פלאי הוא מאוד דומה לזבוב מ-2020 שגיליתי בתיקיה תוך העלאת תצפיות עבר לאתר iNaturalist, ואם כך אולי הוא מהסוג Hydrotaea. עדכון: ניקיטה ויקרב מהמוזיאון הזואולוגי במוסקבה אומר שלא, ולפי התאריך מציע שזה Fannia canicularis. ואכן תיאור של המין הזה אפילו כולל ששני הסגמנטים הראשונים בבטן חצי שקופים.

ואילו בשנה החדשה היו כבר שני מבקרי עבר. הראשון הוא רב-הרגל הביתי שלנו, מהסוג Eurygyrus, שטייל בסלון כשהלכתי לכבות אורות וללכת לישון, וגרם לדחיית התהליך. באופן מסורתי אני נוהג לשער שאלה Eurygyrus rufolineatus, כי לפעמים יש להם קו אדמדם לאורך הגב ויש איזה התיחסות עמומה מהעבר הרחוק שהמין הזה נצפה בירושלים. הבעיה היא שהוא כנראה לא נפוץ, או לפחות לא פופולארי, אז אין תמונות משכנעות ברשת – חוץ מאחת מספר מאויר ישן.

ולסיום צרעתן יפה במיוחד שנתקע על הדלת למרפסת, הפעם מבפנים. היה כזה באותו מקום ובאותה עונה לפני 3 שנים, ואז הזיהוי שהוצע לי היה הסוג Netelia. אין לי סיבה טובה לחשוב אחרת עכשיו.

לא בטוח שזה שייך

באופן כללי הבלוג הזה נועד לתעד את בעלי החיים שאני פוגש בבית ובסביבתו. ההגדרה של הבית וסביבתו די ברורה, אם כי לפעמים אני קצת מרחיב אם יש משהו מעניין ביער או ברחוב. לגבי בעלי חיים, עשיתי הבחנה בינם לבין צמחים, ועד כה התעלמתי מכל הצמחים בשדה ליד — לא קוצים, לא עשבים, לא עצים, ואפילו לא פרחים. בתכל'ס, כרגיל יוצא שבעלי חיים זה חרקים. לפעמים גם עכבישים או ציפורים וזוחלים ואפילו יונקים.

אבל ב-16.3.2020 צילמתי משהו אחר, שלא ידעתי מה הוא, ועד עכשיו הוא סתם ישב לו בדיסק. אבל כיוון שהוא נראה כמו משהו שקשור לחיים בצורה כלשהי, העליתי אותו בשבוע שעבר לאתר iNaturalist. ומיד קיבלתי זיהוי: זה כמובן Lycogala epidendrum, שזה מין של אמבה. כן, אמבה. החד תאיים האלה שמתפצלים. מסתבר שלמין הזה יש נטיה לפעמים להתגודד וליצר מעין גופי פרי, שנראים כמו כדורים בצבע בז' או כתום או חום בגודל של 2-3 מילימטר, וכשהם מתייבשים נפוצים מהם נבגים שמהם יגדלו אמבות חדשות. וגופי הפרי האלה הם מה שראיתי. את האמבות עצמן כשהן בודדות קשה מאוד לראות, וצריך מיקרוסקופ.

אז זה נחשב בעל חיים או לא?

סתיו ושמש

הסתיו ממשיך, וכמו תמיד סתיו זה עשים בחניה. למשל זה, שהוא כנראה Boursinia discordans. היה כזה פעם לפני כמה שנים, אבל הפעם אני יותר בטוח בזיהוי.

היו עוד אחרים, אבל לא מעניינים, כלומר כאלה שכבר צילמתי לאחרונה. מצד שני, סתיו זה לא רק עשים. יכול להיות למשל גם זבוב. כמו זה, שהוא כנראה Helina clara. לפני חודשיים צילמתי זכר כזה, הפעם זו נקבה: העיניים יותר מרווחות, והבטן יותר רחבה.

ואז ביום שמש נאה יצאתי לבוסתן ופגשתי עכביש עם דגם בולט של שני כתמים שחורים על הבטן, שכמותו עוד לא ראיתי. אבל לא מצאתי כזה, וחיפוש העלה שאולי בעצם זה ענבלן רגיל, Pisaura mirabilis, שיש להם ואריאביליות עצומה בדגמים. עדכון: כמה ימים מאוחר יותר מצאתי בספר העקרבים והעכבישים של פיני אמיתי ודני סימון שבטן בצורת מעויין ושני כתמים שחורים אופייניים דווקא לזכרים וצעירות של הענבלן המתחרה, Pisaura consocia.

קצת אחריו היה שחמטן (הסוג Sarcophaga) שהצטלם ממש יפה.

אספתי גם את הזרעים האחרונים של החצבים שהבשילו רק לאחרונה, וביניהם היו שתי נמפות של צבטן. אני לא יודע איזה מין.

ובזמן שצילמתי את הצבטן נחתה לי על האצבע יתושת טיגריס (Aedes albopictus) ומילאה את בטנה בדם תוך פחות מדקה.

השלמות מהעבר

לפעמים (בעצם לעיתים די רחוקות) אני מעלה תמונות ישנות מהבלוג לאתר iNaturalist. בעיקרון זה טוב למדע, אבל זה גם טוב כדי לגלות טעויות בזיהוי או הבחנות חדשות, וכדי לגלות דברים שבטעות לא עלו כאן. אז כשהעליתי כמה דברים מ-2020 התגלו הממצאים הבאים. חלקם יותר רחוקים מהבית מהרגיל, אבל אם כבר צולמו אז למה לא בעצם.

הראשון הוא עורב אפור (Corvus cornix) שצילמתי ביער במרץ. בעבר הרחוק היה אחד שביקר אצלנו במרפסת, אבל איכשהו אף אחד עוד לא תועד בבלוג. אני מחבב עורבים אפורים, אז הגיע הזמן לתקן זאת.

באותה תקופה נתקלתי בהתגודדות חיפושיות על פרח נורית. אלה החיפושיות שאוהבות אדום, ובעונה הנכונה די נפוץ לראות אותן עושות אורגיות בכלניות ונוריות. אלה גלפירית ארצישראלית, Pygopleurus israelitus.

על עלה חצב בתחתית הבוסתן היה עכביש מאוד ירוק. זו המברישית Micrommata ligurina, שבאופן מכעיס לא נקראת מברישית ירוקה למרות שהיא יותר ירוקה ממברישית ירוקה.

בטיול לאזור חרבת חמאמה ביער הייתה נמפית החורשף (Vanessa cardui) על סלע עם חזזיות, שהצבעים שלהן ממש התאימו לה. זה פרפר נפוץ שאני כרגיל לא מצלם יותר, אבל הצרוף היה יפה.

ליד גן אוסטרליה נתקלנו כמה פעמים בחוגלות (וליתר דיוק חוגלות סלעים, Alectoris chukar). אם מפחידים אותן הן ממריאות בהמולה גדולה, אבל הן די שמנמנות, אז אם נותנים להן צ'אנס הן מעדיפות להתרחק בהליכה.

בהמשך נושא הציפורים, באותה שנה הייתה צוצלת שבנתה קן במרפסת של השכנים. אז היא עשתה די הרבה רונדלות בגינה שלנו כדי לתצפת ולאסוף זרדים. מסתבר שצוצלת זה לא פחות מ-Spilopelia senegalensis.

על הגג של השכנים היה שחרור. שחרורים הם יפים, אז קשה לא לצלם אותם.

ולסיום, פשפש שנצפה בתחתית הבוסתן. חשבתי שזו תריסית ים-תיכונית, אבל המומחים באתר iNaturalist תיקנו אותי ואמרו שמדובר בבן דוד קרוב בלי שם עברי יפה, Carpocoris coreanus. ההבדל המשמעותי לזיהוי: הכתמים השחורים בפינות החדות של הכתפיים מוארכים לאורך השפה האחורית, ובתריסית ים תיכונית הם לא… התמונה לא משהו, אבל כיוון שזה מין שעוד לא תיעדתי זה מה יש.

תערובת

סך הכל שבוע לא משמעותי במיוחד, פרט לעניין הקטן הזה של הבחירות. אבל מעט עשים, ומעט דברים אחרים. ובכל זאת שלושה מהם היו חדשים לי.

הראשון הוא עש מהחניה. הצטלם יפה, יש לו דגם מאוד ברור, ונראה שלא יהיה קשה לזהות במי מדובר. אז נראה. מצאתי כמה עם מאפיינים דומים, אבל אף אחד שהשתכנעתי שהוא ממש זה. אז בינתיים נסתפק בהנחה שהוא ממשפחת התינשמיתיים.

עדכון: מצאתי אצל עוז ריטנר שזה Pseudenargia deleta, שמוכר מצפון הארץ. אז עושה רושם שגם מירושלים.

השני הוא חרגול שעמד על משקוף הדלת של חדר השינה שלנו. זו מגלית, אבל ממין חדש: מגלית נקודה, היא Phaneroptera nana. שימו לב לעיניים. הנקודה השחורה היא מה שנקרא "אישון מדומה" — החלק שרואים ישר ממול לא מחזיר אור ונראה שחור.

ולסיום עכביש קטן שהיה בין זרעי החצב שאספתי בבוסתן. בעצם הוא לא לגמרי חדש, אבל הנוכחי הצטלם יותר טוב. זה סרטביש ממין Xysticus cristatus (כלומר קסיס). סרטביש כי הרגליים הקדמיות הארוכות יוצרות מראה של סרטן.

כבר השלמות

בין העשים שהתחילו להופיע לפרפרים כבר היו כמה שנשמטו או שהזיהוי הראשוני שלהם בתור משהו שאני כבר מכיר התברר כמוטעה.

הראשון הוא עש קטן ולא מרשים במיוחד, שחשבתי שאני כבר מכיר כי היה משהוא דומה לפני כמה שנים. אז העליתי אותו לאתר iNaturalist, והמומחה לכאלה טען שבעצם הוא מין אחר מאותו הסוג — ובפרט אחד שכנראה די נדיר (לזה שחשבתי שהוא יש מעל 2000 תצפיות בכל אירופה, ולחדש שהוא הציע רק 4 ביוון וקפריסין). אז אני מקבל את הזיהוי שלו, ומכריז שהוא Agriphila beieri.

השני הוא מודד לבן ויפה בשם Dyscia innocentaria, שכבר היה מת כשמצאתי אותו על אדן החלון בחניה.

עוד תיקון חשוב הוא העש הבא. כבר שנים שאני רואה כאלה, ובפרט בשבוע-שבועיים האחרונים היו כמה. תמיד זיהיתי אותם בתור Catocala עם סימן שאלה, כי זה סוג עם המון מינים שיש להם דגם מקושקש של חום ובז' שקשה להבחין בו בפרטים ברורים. אבל מומחה ל-Catocala מהאתר טען בנחרצות שזה לא הסוג הנכון, בלי להציע שום תחליף. בלית ברירה הקדשתי זמן לעבור על מאות תמונות מאתר עשים אירופי גדול, ואולי יש בינגו: אני עכשיו חושב שזה Olivenebula subsericata. כמובן שיכול להיות שגם זה לא נכון, אבל זה הנכון הנוכחי עד שמישהו יטען אחרת.

ואם כבר עושים עוד פוסט על עשים, היו כמה שבאמת כבר ראיתי בעבר אבל באו שוב והצטלמו יפה. 3 הם מודדים. הראשון הוא Peribatodes rhomboidaria. ולא, זה לא צילום סטודיו עם תאורה מוקפדת. זה עש שעומד על קיר מסויד בחניה של הבית.

והשני הוא אחד היפים, Eumera turcosyrica. יצא קצת פחות טוב כי היה גבוה על הקיר.

והיה גם אחד שאני חושב שהוא Acanthovalva inconspicuaria. אחד מאלה שעמדו על אדן החלון, שזה רקע הרבה פחות טוב מקיר מסויד.

ולבסוף, היה גם עש קטן ויפה בשם Stilbina hypaenides. בעצם היו כמה כאלה. גם הוא עומד על הקיר, אבל סובבתי אותו.

שלושה פרפרים

ירדתי סתם לתחתית הבוסתן והסתבר שמה שמסתובב שם עכשיו זה פרפרים. הראשון היה הספרית החלמית, שכבר ראיתי בעבר בדיוק באותו מקום (כש"בדיוק" הכוונה עד כדי מטר בערך). הוא התעופף קצת וחזר לעמוד באותו המקום, מה שאיפשר צילום לא רע. וגם מאוד דומה למה שהיה בפעם שעברה, לפני 6 שנים. אני תוהה אם הוא צאצא של ההוא מאז.

בנוסף היו שם כמה וכמה כחלילים שרפרפו סביב שיחי הטיון שפורחים שם. היו שם נציגים של לפחות שני מינים: כחליל הפלרגון, שנמצא אצלנו באופן יום-יומי בעציצים במרפסת, וכחליל השברק, שהוא אחד היותר יפים. לצערי אלה שפתחו את הכנפיים כדי להשוויץ היו רק נקבות, שאצלן זה חום כהה ולא כחול זוהר.

ולסיום, לבנין הצלף (כיום דרומי הצלף, אבל אני יותר רגיל לשם הישן) שבמקום לרפרף בתזזיתיות ולתסכל אותי נחת על הטיונים ונשאר שם לנשנש הרבה זמן.

הסתיו מתחיל

כל שנה בתקופה הזו מתחילים להופיע עשים בחניה. הם באים בגלל האור בלילה, ואז פשוט נשארים על הקירות, כי קר להם ונגמרה העונה. והיום זה התחיל, עם צילומים של לא פחות מ-14 מינים שונים. אבל אני לא אטריח אתכם עם כולם, כי הם לא במיוחד יחודיים וכמעט כולם כבר תועדו כאן בעבר.

אחד מהמינים שהיה שם הוא Selidosema brunnearia. היו שם כמה כאלה, מה שאיפשר לראות את הווריאציות בדגם על הכנפיים.

היו גם נציגים של שני המינים הכי בולטים שנמצאים אצלנו כל שנה: דובון מנומר וטוואי גדול.

אחד משני החדשים שראיתי הוא העש הבא. הוא נראה ממשפחת התנשמתיים, אבל לא ידעתי מה מעבר לזה. אפילו הזיהוי האוטומטי של iNaturalist לא עזר. חיפוש ארוך באתר עשים אירופיים העלה בתור אפשרות את הסוג Caradrina. אבל המין שנראה הכי דומה הוא אנדמי לאיים הקנריים, שזה לא פה. אז בינתיים נסתפק בסוג, ונקווה לזיהוי טוב יותר בהמשך.

החדש השני הוא העש הקטן והמשעמם ביותר שהיה שם. כאן iNaturalist דווקא צלח. קבלו את Eilema muscula.

ולסיום, בין כל העשים הייתה גם צרעה אחת. לא לגמרי ברור מי היא, אבל כנראה מדובר בסוג Aporinellus. גם זה חדש עבורי.

מזמזמי השנה החדשה

בראש השנה, כחלק מההתאוששות מארוחת החג, יצאתי לי לסיבוב קטן בבוסתן לחלץ עצמות ולספוג שמש. לא הגעתי רחוק. תוך מעבר בגינה לכיוון השער שמעתי זמזום חזק מאחורי. הסתובבתי והייתה שם דבורת עץ סגולה גדולה בין פרחי המרווה. צילמתי כמה תמונות לפני ששמתי לב שהמצלמה עדיין מכוונת לצילומים בחושך יחסי מהערב הקודם, ועשה רושם שזה התפספס. אבל למדתי בעבר שכשחרקים מסתלקים בעצם יש להם נטייה לחזור לאותו מקום בדיוק אחרי זמן קצר, אז חיכיתי. והיא חזרה. ועברה גם לשיחים אחרים ליד. כך שבסוף היה לי יבול נאה של תמונות. שימו לב אגב שהיא "גונבת צוף" – היא גדולה מדי להיכנס לפרח מלפנים, דרך האבקנים, אז היא מכניסה אל הלשון מהצד ברווח בין הגביע לכותרת.

כשהגעתי סוף-סוף לבוסתן, פגשתי בתחתיתו שתי צרעות. הראשונה היא צרעה קטנה מהסוג Tachysphex ומתאפיינת בעיניים צהובות מרשימות. היא עמדה על קצה ענף קטן והיה קשה להתמקם מולה לצילום, ובינתיים היא נבהלה ועפה. אבל כזכור אם מחכים הם חוזרים, והיא אכן חזרה כמה פעמים, גם לאותו הענף וגם לכמה ענפים אלטרנטיביים ליד. כך שבסופו של דבר באתי על סיפוקי.

השנייה נראתה במבט ראשון כמו פלכית מצויה, עם מחושים כתומים. אבל משהו לא נראה נכון, היא הייתה בהירה וזוהרת מדי. הספקתי שלושה צילומים והיא עפה. אז חיכיתי, אבל היא לא הכירה את הרוטינה ולא חזרה. נאלצתי להסתפק במה שיש. זה הראה שבאמת יש לה פנים צהובות לגמרי, וגם עיניים בהירות, בניגוד לשחור הרגיל. חיפוש ארוך מדי גילה שלסוג Polistes יש איזה 200 מינים, ואכן יש כמה שאצלם לזכרים יש פרצוף צהוב לגמרי. בפרט מצאתי מאמר שדן בסיווגים תוך שימוש בהשוואות DNA, והכותב ריינר נאומאייר מגרמניה הסתכן בניחוש שאולי מדובר ב-Polistes mongolicus.

ולסיום, על שולחן המרפסת כשחזרתי היה זבוב יפה שלא הכרתי. גם הוא לא חיכה לסדרת צילומים מלאה, אבל הצלחתי לפחות אחת סבירה, ולמחרת הוא נמלך בדעתו וחזר לעוד תמונה אחת מהצד. בעזרת אריק אקלאנס מאתר הזבובולוגים העולמי הוא זוהה בתור Helina clara.