גם בלי החצבים

החצבים ממשיכים לפרוח במרץ, אבל דווקא בימים האחרונים רוב מי שהיה מעניין לא היה עליהם אלא סתם בסביבה. הראשון היה עש שמשלב כחול נוצץ עם אפור דהוי: Theresimima ampellophaga. כיוון שהמחושים פשוטים זו בעצם נקבה.

העונה של החצבים היא גם העונה של הרימונים, שמתכוננים לקראת ראש השנה. השנה היבול יותר קטן משנה שעברה, אבל יש כמה רימונים גדולים ויפים. קטפתי אחד, והסתבר שיש עליו כמה כנימות קטנות. הן מהסוג Pseudococcus, אחד מסוגי הכנימות שיש להן ציפוי שעווה לבן עם כל מיני בליטות. למינים שונים יש בליטות שונות, אבל לא הגעתי למסקנה מוחלטת איזה מין הוא זה שפגשתי.

עוד פשפש קטן במיוחד הוא היצור הזה, המתהדר בשם פשפשית היסמין, ובאמת היה ליד שיח היסמין. אם אתם רוצים לדעת, השם הפחות מוצלח שלו הוא Corythauma ayyari. מסתבר שזה מין פולש שהגיע לארץ לפני קצת פחות מ-20 שנה, ונחשב מזיק של צמחי נוי (כמו יסמין). אצלנו בינתיים היסמין נראה בסדר.

ולסיום שני זבובים. הראשון הופעה שנייה בסך הכל של אולי הזבוב היפה ביותר שנצפה כאן, Rhyncomya sinaiensis. התמונות בפעם הקודמת היו יותר יפות, אבל בכל זאת אפשר לראות על מה מדובר. הוא היה על אחד החצבים.

והאחר, זריזבוב צר בטן שנתקע בבית ונח באפיסת כוחות על הרצפה ליד הדלת למרפסת. בלועזית זה Mintho compressa.

פוסט זה פורסם בקטגוריה זבובים ויתושים, פרפרים ועשים, פשפשים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s